ברוך נחשון
נולד בחיפה. עוד בילדותו אהב להתבונן בנוף ההררי שנשקף מביתו. לדבריו: "בכל בוקר ראיתי את רועי-הצאן הערביים, עולים בהר, אל המרעה וחוזרים לעת ערב. אהבתי את הצמחים שנחבאו בין הסלעים והשתעשעתי בבוץ, המחליף צורותיו עם כל מדרך כף רגל. העדות המוסמכת על כישרוני, שמעתי מפי הגננת שלי, שהעניקה לי דף וצבעים, כל אימת שעשיתי מהומות בגן הילדים. בבית הספר, לא היה שום דבר שהרחיב את דמיוני, ולא נותר לי, אלא, לבהות בתקרה הלבנה ולהשתעשע בדמיונות".
מגיל 11 ועד גיוסו לצבא, למד אצל האמן שלמה נראני (נרינסקי) תלמידו של פול סזאן שפתח לו שער לאמנות היפה. לאחר שירותו הצבאי למד כשנה בישיבת חב"ד, שם נקשר לראשונה אל הרבי מליובאוויטש ואל עולם התורה.
לאחר נישואיו נסע עם רעייתו אל הרבי שהעניק לו מלגה לשנת לימודים בניו-יורק וברך אותו על שהתמסר ליצירה אמנותית על טהרת הקודש.
לאחר מלחמת ששת הימים, הצטרף אל הקבוצה הראשונה של המתנחלים בחברון. בשנים הראשונות הסתובב ברחבי העיר וצייר בשחור לבן. לימים, פתח גלריה ליד מערת המכפלה.
נחשון מספר: "בהשגחה- אלוקית פגשתי בזקן מחסידי ברסלב שהורה לי לומר, במשך 40 לילות, מחצות הלילה ואילך את כל ספר התהילים. מאז, קבלתי השראה מופלאה ואותה תרגמתי לצורה וצבע".
כעבור 15 שנה פתח תערוכה במרכז העולמי של חב"ד. בהמשך קבל פרס ראשון לאמנות יהודית מטעם אוניברסיטת בר אילן. כמו כן, ערך תערוכות, באוסטרליה, בארגנטינה הונג-קונג ארה"ב ובמוקמות נוספים בעולם.  

 יצירתו
ביצירותיו, מתרגם נחשון לשפת הציור מחזות מסיפורי המקרא וממדרשי חז"ל, ממראות הטבע ומהחזיונות של הנביאים. יש ביצירותיו השפעות מהאמנות הפרסית וההודית ומכל מה שמגיע אליו מהלימוד בכתבי הקודש.
נחשון משתדל להפיק הרמוניה מלאה, בצבעים ובצורות ומשתמש הרבה בדימויים יהודיים כמו בית המקדש, מנורת שבעת הקנים, נרות רימונים ושופרות. נחשון מספר כי : "בטרם שאתחיל ואחרי שאני מסיים, אני מודה לה', שנטע בי את הכישרון ,ההשראה והיכולת".

סגנון העבודות של ציורי השמן על הקנבס הנו ריאליסטי- נאיבי.